פסק-דין בתיק עש"א 34066-10-12

א. מבוא

1. לפני ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ מירב אליהו (להלן: " הרשמת") מיום 23.09.12  בתיק הוצאה לפועל שמספרו:  01-33355-33-6 (להלן: " תיק ההוצל"פ), בהחלטתה דחתה כב' הרשמת את בקשת המערערת בטענת פרעתי.

2. המערערת מבקשת להורות על עיכוב ביצוע הליכים כולל את ביטול העיקול, לבטל את ההחלטה ולהחזיר לה כספים ששולמו מעבר לסכום הנקבע בהסכם הפשרה.

3. בהתאם להחלטתי מיום 23.10.2012 הופקד סך של 5000 ש"ח להבטחת הוצאות המשיבה.

4. בהתאם להחלטתי מיום 11.11.12 הגישו הצדדים עיקרי טיעון.

לאחר שהוגשו עיקרי טיעון של המשיבה, ביקשה המערערת רשות להגיש תשובה תמציתית לעיקרי הטיעון של המשיבה. סברתי שמבקשת המערערת לטעון טיעון מהותי של ממש שיהיה בו כדי לסתור מניה וביה את טענותיה של המשיבה ועל כן התרתי לה בהחלטה מיום 07.01.13 להגיש תשובה תמציתית שתועבר ישירות ללשכתי בפקס שאף ציינתי את מספרו, עד ליום 08.01.13 שעה 10:00.

5. בעקבות החלטתי זו ועוד טרם שהוגשה תשובת המערערת ביקשה המשיבה רשות לאפשר גם לה להגיב לתשובת המערערת.

המערערת לא העבירה את תשובתה בפקס כפי שהוריתי לה ורק עתה גיליתי את התשובה שהוגשה למערכת נט המשפט.

6. מעיון בתשובה לא מצאתי טיעונים של ממש מעבר למה שכבר נטען בעיקרי הטיעון.

לא מצאתי חשיבות במחלוקת האם סך של 6000 ש"ח שולם לפני קבלת האזהרה או לאחריה, די בעובדה כי סכום זה לא שולם באופן רציף בפרק הזמן של חמשת החודשים המוסכמים.  

7. באשר לטענה לפיה הפרה המשיבה את ההסכם מאחר ולא פתחה את תיק ההוצל"פ באופן מידי, כאשר לשיטתה הפרה המערערת את ההסכם, לא מצאתי להידרש לטענה שאין בה כל ממש.

אומד דעתם של הצדדים בהסכם הפשרה הינו כי משהפרה המערערת את הסכם הפשרה קמה למשיבה הזכות, (ולא החובה), לפתוח תיק הוצאה לפועל על מלוא החוב באופן מידי.

אשר על כן, אין כלל צורך לקבוע האם המועד בו נפתח תיק ההוצאה לפועל הינו מידי אם לאו.

8. לאור האמור לעיל בכל הקשור לתשובת המערערת שאין בו כדי לחדש או לשנות ממה שנטען, לא מצאתי מקום לאשר למשיבה להגיב לתשובה ולהמשיך ולשחזר טענות שכבר נטענו. 

ב.    רקע

9. המערערת הינה החייבת בתיק ההוצל"פ (להלן: " המערערת" או "החייבת") אשר נפתח ב07.11.11.  המשיבה הינה הזוכה בתיק ההוצל"פ (להלן: " המשיבה " או הזוכה").

10. ראשיתו של תיק ההוצל"פ הינו בתביעה שהגישה הזוכה כנגד החייבת בסדר דין מקוצר בהליך תא"ק 20139-05-11.

11. ב 25.07.11 נערך הסכם פשרה (להלן: "ההסכם"), אשר בו נקבע כי המערערת תשלם למשיבה סך מופחת של 30,000 ש"ח, בכרטיס אשראי ו/או הפקדה בנקאית, לא יאוחר מ 25.07.11. צוין בשוליים בכתב יד  "בחמישה תשלומים ללא ריבית והצמדה" (להלן: " התוספת בכתב היד").

12. בטרם חתמה המשיבה על הסכם הפשרה, ב 25.07.11 מסרה המערערת למשיבה את פרטי כרטיס האשראי לחיוב על סך של 30,000 ש"ח ב 5 תשלומים ללא ריבית והצמדה, אולם המשיבה עדכנה את החייבת שלכרטיס האשראי אין מסגרת בנקאית לסכום זה ולכן נגבו במסגרת העסקה בכרטיס האשראי  רק 20,000 ש"ח.